אביחי טבקאיציק דסה, מייסד הקליניקה לקידום שוויון באוניברסיטת בר-אילן בראיון מיוחד • על הקליניקה הייחודית בישראל, על השפעות נגיף הקורונה על החברה הישראלית וגם על המעורבות והסיוע של הקליניקה לתושבי רמת גן והסביבה.
לפני כשלוש שנים ייסד איציק דסה את הקליניקה לקידום שיווין באוניברסיטת בר אילן ומאז טיפלה הקליניקה בעשרות מקרי אי-שיוון על רקע שיוך קבוצתי, עתה הוא מספר מה גרם לו להקים את הקליניקה לשוויון וגם כיצד נגיף הקורונה השפיע על החברה הישראלית. איציק דסה: "בתקופת הקורונה העדר השיוון מקבל משנה תוקף כשלילדים בקבוצות מוחלשות באוכלוסייה אין את הידע או את האמצעים הטכנולוגים על מנת ללמוד באופן מקוון".
איציק דסה (50) הוא מנחה אקדמי בקליניקה לקידום שיוון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. דסה גדל בבית אתיופי מסורתי, סבו היה קס המהווה מנהיג רוחני בקהילה האתיופית, ואביו עבד בארגון "אורט" העולמי ועסק בהקמת בתי ספר יהודיים בכפרים שבהם התגוררו יהודים. על אף שחייו באתיופיה היו טובים, בצעד אמיץ החליט לעלות לישראל כשהיה בן 13 בלבד.
מאוחר יותר, התגייס לצה"ל ושרת כחובש קרבי, ולאחר השחרור החל בקריירה האקדמאית שלו, תחילה את התואר הראשון במשפטים עשה דסה באוניברסיטת חיפה. בהמשך את לימודי התואר השני עם התמחות ב"זכות האדם-זכות האזרח" למד באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון. משם, המשיך את הלימודים בכתיבת תזה בהנחיית פרופסור ברק מדינה, מומחה בתחום החוקתי מהאוניברסיטה העברית. כיום, דסה הוא יוזם ומוביל הקליניקה לקידום שיוון באוניברסיטת בר אילן ונמצא בשלבי סיום של כתיבת הדוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה בהנחיית פרופסור אריאל בן דור.
תקופת הקורונה הביאה עימה שינויים רבים בשלל תחומים החל מעולמות הכלכלה, וכלה בעולמות התרבות ועד עולמות החברה. ניתן לראות את השפעות הנגיף לא רק על עולם החינוך, אלא גם בעולמות העבודה, החברה והשפעתו על הפערים בין המעמדות השונים.
אז מהו החיבור שלך לעולם השוויון החברתי וכיצד הוא בא לידי ביטוי?
"עם קבלת תעודת ההסכמה לעריכת דין פתחתי משרד עורכי דין פרטי. אך העשייה החברתית תמיד היוותה חלק משמעותי מעולמי, לכן בשנת 2000 הקמתי לצד חברי את עמותת "טבקה"- שפועלת בהגנה על זכויותיהם של ישראלים יוצאי אתיופיה. כשהגעתי לתוכנית הדוקטורנט נגשתי למרצה שלי ואמרתי לו שאיני יכול לשבת בלי לפעול למען החברה. רציתי לעסוק בפעילות יותר משמעותית מאשר להשתתף בחוג חדש או להרצות, ולמזלי הוא התלהב."
אז בעצם ניתן להגיד שהפעילות בקליניקה מזכירה את פעילותך בטבקה?
"אכן, אפשר להגיד שהרעיון לייסד את הקליניקה נוצר כחלק מפעילות של עמותת טבקה. למעשה חיפשתי להגדיל את הפעילות בעשיית צדק בקרב אוכלוסיות מוחלשות. לאור כן יזמתי את הקליניקה (בסיוע פרופסור אריאל בן דור ופרופסור שחר ליפשיץ) במטרה לעשות צדק בקרב קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית.
אז במה פעילות הקליניקה מתמקדת?
"פעילות הקליניקה מתמקדת בשני רבדים עיקריים: התחום הראשון הוא מעקב אחר החלטות הממשלה, פסיקות בתי המשפט והחקיקה הנוגעת לקידום אוכלוסיות המוחלשות. אנחנו עוקבים אחר החלטות, בודקים אם אלו מיושמות ופותחים במאבקים משפטיים במידה והן לא השיגו מטרתן. ואילו התחום השני מטפל בסוגיות האפליה על רקע אתני, מוצא וצבע עור, בין אם מדובר בערבי, אתיופי, מזרחי, דרוזי, חרדי, להט"ב וכל אלה הסובלים על רקע שיוכם הקבוצתי. הפעילות שלי בקליניקה (יחד עם פרופסור בן דור) מתבססת על הנחייה אקדמית, הרצאות, בניית מדיניות. אשר אלה מיועדים לסטודנטים שנה ג' בבר אילן המחויבים בהשתתפות בשיעור פעם בשבוע. הסטודנטים חייבים להשתתף בעשייה פרקטית לצד למידה אקדמית. בתוך כך בצד המעשי פועלים מספר עורכי דין בתוך הקליניקה בפרויקטים נקודתיים בשיתוף פעולה עם הסטודנטים. בכך מתקיים שילוב בין הקליניקה כפרויקט מעשי לבין הסטודנטים הלומדים בה".
ספר לנו על פעילות הקליניקה מהעת האחרונה?
"לאחרונה על רקע הקורונה נרשם הישג מרשים במסגרת פעילות הקליניקה כשמשרד החינוך החליט להעניק הקלות במבחני הבגרות לכלל תלמידי כיתות י"ב למעט בתי ספר מקצועיים, אשר אלו זקוקים לו מכל. לכן הגשנו עתירה לבג"ץ ויום למחרת הגשת העתירה משרד החינוך נעתר לדרישתנו והוחלו הקלות גם בקרב בתי הספר המקצועיים.
מה היה החזון שלך בהקמת הקליניקה?
"החזון שלי הוא קידום שיוון על רקע קבוצתי, המטרה שלי היא שאוכלוסיות מוחלשות יזכו ליחס שוויוני והוגן בכלל תחומי החיים".
ואיך הקורונה באה לידי ביטוי בנושא השיוון החברתי בישראל והאם אתם רואים את השפעותיה בקליניקה אצלכם?
ניתן לראות את השפעת הקורונה יותר מכל בתחום החינוך וזאת לאור שתי סיבות מרכזיות: תחילה, לילדים שמגיעים מקבוצות מוחלשות באוכלוסייה אין את האמצעים הבסיסיים לספק מוצרים שמפעילים את מערכת הזום. ושנית לכך, במידה ויש אמצעים טכנולוגיים לא לכל הורה יש את הידע הטכנולוגי לתפעל את המוצרים שלהם. הפער הזה מאז ומעולם היה קיים אבל תקופת הקורונה המחישה זאת הלכה למעשה."
איך אתה חושב שניתן להתמודד עם אתגר זה?
"בראש ובראשונה, אני סבור שיש לספק את המוצרים הנדרשים לאלה שידם אינה משגת, כמו גם לתת לילדים הללו מעטפת היות ולפערים אלה ישנם השלכות פסיכולוגיות עמוקות עבור מי שלא יכולים להשתתף בשיעורים המקוונים בעקבות פערים טכנולוגיים וכלכליים."
אז איך ניתן לפנות לקליניקה אם אנו נתקלים באי-שוויון?
הקליניקה מסייעת לכל מי שזקוק לסיוע ולכל מי שפוגש באפליה על רקע שיוך קבוצתי, ניתן לפנות תמיד לסיוע משפטי שלנו, חפשו אותנו בגוגל: "הקליניקה לקידום שיוון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן".