פעיל בולט למען ניצולי השואה, אלעד שושן קלושינר, רואה בעוני של חלק גדול מניצולי השואה בישראל בעיה לאומית מרכזית. למה מצב כלכלי קשה של ניצול שואה מעיד על בעיה לאומית קשה? מה המדינה צריכה לעשות כדי לשפר את מצבם של ניצול השואה? ואילו פעולות נוספות ניתן לעשות כדי לדאוג לחיים בכבוד עבורם?
אלעד שושן קלושינר לא מרוצה מהסיוע לניצולי השואה
הסיוע הנוכחי לניצולי השואה אינו מספק בלשון המטעה, בהתאם לנתוני הביטוח הלאומי והרשות לזכויות ניצולי השואה, כיום 25% מניצולי השואה חיים מתחת לקו העוני כאשר 50 אלף ניצולים מקבלים קצבאות מביטוח לאומי ורק חלק קטן מהם מקבל קצבה המאפשרת חיים בסיסים בכבוד, שאר מקבלי הקצבאות "זוכים" לקצבה הפחותה מ – 4,000 שקל בחודש ומהם רבים המקבלים 333 שקל בחודש בלבד.
המדינה מעניקה זכויות לניצולי שואה בתחום התקשורת, דיור, השבת רכוש וזכויות נוספות שמאפשרות לחלקם להרים את הראש מעט מעל המים.
מה המדינה צריכה לעשות כדי לשפר את מצבם של ניצול השואה?
זהו אינו סוד גדול שהפתרון לשיפור מצבם של ניצולי השואה מתחבא מאחורי תקציבי הממשלה, על אף הקצבאות המושלמות לניצולים בהתאם למצבם ופרמטרים שונים הקשורים לשואה וכן מאפשרת זכויות ניצולי שואה המעניקות סיוע נוסף – כיום המצב אינו מספיק כדי להבטיח רמת חיים בסיסית ומכובדת, המאפשרת לכל ניצול השואה שלא לוותר על מצרכים ושירותים שכולנו זקוקים להם.
אלעד שושן קלושינר קורא לממשלה להרים את הכפפה: "איך אפשר להסתכל על נתונים כאלו ולהיות רגועים או שקטים? ניצול שואה שלא מצליח לגמור את החודש ולחיות בכבוד זה כישלון מדיני ארוך טווח. כדי לדאוג שניצולי השואה לא יישארו רעבים, שלא יצטרכו לוותר על תרופות או שיוותרו על מיזוג בחורף או בקיץ – על המדינה להגדיל את הקצבאות לניצולי השואה וגם להגדיל את הסיוע וההנחות המוענקות לניצולים במסגרת זכויות החוק".
פעולות נוספות שיכולות לסייע לניצולי השואה
מלבד המדינה, גם לנו היכולת לסייע לניצולי השואה בכובעים השונים ולא להסתמך רק על תקציבים וסיוע מהמדינה החשובים מאוד להבטחת הבסיס עבור הניצולים.
אופציה ראשונה וחשובה היא התנדבות למען הניצולים, אסור לנו להשאיר את הניצולים בגפם, מתנדבים רבים מגיעים לארח חברה לניצולים ולשמוע את הסיפורים מפעם אך גם הסיפורים השגרתיים מחיי היום יום כמו כל אדם.
המתנדבים בוחרים בפעילויות שונות עם הניצולים, לעיתים מכינים להם אוכל או מסייעים להם במשימות ומטלות שונות ויוצרים אווירה חברית ומשפחתית שלה זקוקים הניצולים.
מכוון וכסף הוא מילת המפתח בסיוע לניצולי השואה, עלינו להגביר את התרומות והעמותות המתעסקות בנושא ניצולי שואה ולהזרים יותר כספי תרומות לניצולי השואה כחלק מסיוע חברתי בלווי הסיוע מהמדינה.
אלעד שושן קלושינר רואה בסיוע הבלתי פורמלי חלק בלתי נפרד מהבטחת החיים בכבוד של ניצולי השואה: "תמיד יהיו לי צפיות מהמדינה להגדיל את הסיוע ולהבטיח לכל הפחות חיים בסייסים ללא מחסור תזונתי ובריאותי לניצולים ולגיל השלישי, אך במצב הנוכחי כיום חשוב להגביר גם את הסיוע הבלתי פורמלי בדמות התנדבות למען ניצולי שואה והעלאת גובה התרומות לעמותות המסייעות לניצולים".