תחילתה של הפרשה לפני 7 שנים בפרויקט תמ"א 38 שרצו לבצע חברת מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ וכן היזם פיני מזרחי במתחם בניינים בן עשרות דירות ברחוב עלומים ברמת-גן. כל בעלי הדירות חתמו שהם מסכימים, למעט דייר אחד. לדבריו לדברי עורכי הדין ורד כהן ורענן בר־און שייצגו את הדייר הסרבן הם הוכיחו כשלים בתכנית הבנייה שחפץ היזם לבצע, וגרמו לביטול היתר הבנייה שניתן ליזם על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת-גן.

במהלך תקופת הדיונים שהתקיימו בין היזם והחברה הקבלית לבין הדייר בבתי המשפט ובוועדת הערר, שיגר הדייר מכתבים רבים בדואר אלקטרוני לעירייה, וגם לדיירים נוספים, וכן לשופט הדן בעניינו, וגם ליושב ראש וועדת הערר. במכתבים אלה טען הדייר, כי היזם "רימה את הוועדה המקומית לתכנון ובניה", הגיש תכניות "שכולן רמאויות וזיופים", כי היזם "פועל בדרך של הטעיות מכוונות וניסיונות מרמה חוזרים ונשנים", כי הוא "ממשיך לשקר ולהונות במצח נחושה", וכן התייחס ל"הטעיות ורמיות רבות וחמורות מאוד של היזם".

בעקבות חלופת המכתבים ולחצי הדייר הסרבן בפרויקט התמ"א, היתר הבנייה שניתן ליזם ולחברה הקבלנית בוטל, והם הפסידו את פרויקט הבנייה שרצו לבצע. בתגובה, היזם והחברה הקבלנית הגישו נגד הדייר תביעת ענק לפיצוי בגין לשון הרע בכוונת זדון לפגוע בהם.

עורכי הדין בר-און וכהן טענו, בשמו של הדייר, כי תביעת לשון הרע נגדו נועדה להלך עליו אימים כדי לגרום לו לזנוח את התנגדותו המוצדקת לפרויקט. לטענתם, לדייר עומדות שלל הגנות מפני תביעת לשון הרע, וכי כל "חטאו" של הדייר הוא בכך שפתח את קופת השרצים שעל גבו של היזם.

בפסק דינו קיבל בית המשפט את טענות עורכי הדין בר-און וכהן וקבע, כי לדייר יש הגנות רבות מפני הפרסומים. כך נקבע, כי סכום התביעה מופרך וסתמי, וכי התביעה היא תביעה אסטרטגית, שהוגשה על רקע האיומים שאיים היזם על הדייר ו"מטרת התביעה להרתיע מפני עמידה על זכויות לגיטימיות של הדייר". עוד נקבע, כי ההודעות שנשלחו בדואר אלקטרוני נשלחו בתום לב, ונועדו להגן על ענין אישי כשר של הדייר, ולהביע דיעה על התנהגות היזם כבעל דין.

במהלך הדיונים זימנו עורכי הדין בר-און וכהן לעדות גם את סגן ראש העיר רמת-גן, מר אדם קניגסברגר, חבר ועדת תכנון ובנייה רמת גן אשר בעת הגשת תצהירו שימש גם כיו"ר ועדת הביקורת בעירייה, וקבע "שעדותו נשאה צביון של רצינות, מכובדות, יושרה וזהירות". בית המשפט קיבל את עדותו, לפיה היזם הוליך שולל את הועדה המקומית, וכי אין מדובר בטעויות אלא בניסיון להטעות את הועדה המקומית, וכי בכל שנותיו לא זכור לו מקרה כה חמור, וכי היזם "שתל" חתימה בתוכנית הבקשה להיתר בניה.

לאחר בחינת מכלול העדויות קבע בית המשפט בפסק דינו שמדובר בתביעה אסטרטגית, שנועדה להרתיע את הדייר מלעמוד על זכויותיו הלגיטימיות – חשיפת התנהלות היזם. בסיומו של פסק הדין כתב בית השופט כי "מהשיקולים הנשזרים לעיל כחרוזים במחרוזת, ולפיהם ביחס לפרסומים עומדות לרונן (הדייר) הגנות של פרסום תוך כדי דיון, אמירת אמת ויציב בעניין בעל היבט ציבורי, ולמצער הגנה על עניינו האישי הכשר והבעת דיעה על בעל דין בתום לב, ומשנמצאו בתביעה עקבות רעלנים של שימוש לרעה בהליכי משפט, נדחית התביעה במלואה".

בית המשפט חייב את היזם והחברה הקבלנית לשלם לדייר הנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 100,000 ₪, ובנוסף את הוצאות המשפט של הדייר.

הפוסט דייר בודד התנגד לתמ"א והוביל לביטול הפרויקט; היזם תבע ממנו מיליונים – והפסיד הופיע ראשון במקומון רמת גן

התובע, רו"ח מתן גרינבלט, טוען כי עיריית רמת גן, שכונתה לא אחת "מלכת התמ"א" של ישראל גבתה במשך שנים ארוכות אגרות בנייה בסכומים כפולים וגבוהים בהרבה מהמותר לה.

גרינבלט, אשר הגיש בקשה להיתר בנייה במהלך שנת 2018 טוען כי נגבו ממנו אגרות בנייה כפולות שלא כדין שנובעות מפירוש מעוות ושגוי של חוקי התכנון והבנייה החלים על עיריית רמת גן,

בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי "העירייה חייבה את התובע בתשלום עודף ולא חוקי".

עיקר עניין התביעה הינו בגבייה כפולה, אבסורדית לדברי התובעים, שבה הוראות החוק מאפשרות גבייה בסך 29 ש"ח למ"ר אשר עתיד להיבנות, ולא פחות מ-300 ש"ח, והעירייה בוחרת לחייב הן את האגרה פר מטר והן את אגרת המינימום, גם במקרים שבהם מכפלת השטח הבנוי בשיעור האגרה גבוה עשרות מונים מהאגרה המינימאלית.

בנוסף, מבהירים העותרים כי "מדובר בהפרה כה מפורשת וכה ברורה ובפעולה שהינה פעולה לא שוויונית ביחס לאותה הוראת חוק החלה בכל העיריות בישראל"

בכתב התביעה מרחיבים התובעים את טענותיהם באמצעות דוגמאות מספריות וחישובי הצמדה מדויקים שמראים את עודפי הגבייה באגרות שלא כדין ונראה שלתביעה ישנו בסיס של ממש.

בנוסף מצוין לאורך כתב התביעה כי "מדובר בהפרה מפורשת של התקנות. מדובר בהפרה מפורשת של הדין. מדובר בהפרה מכוונת של החוק ובהפרה שרק עיריית רמת גן מפרה!" שכן בוצעה השוואה מקיפה של סכומי האגרות שנגבו לעיריות נוספות דוגמת תל אביב, גבעת שמואל, קריית אונו, כפר סבא וחולון אשר בכולן הגבייה הכפולה והשגויה איננה מתקיימת.

השלכות התביעה הייצוגית, באם תתקבל, הינן החזרת מיליוני שקלים שנגבו שלא כדין לכלל משלמי האגרות האמורות ברחבי רמת גן וזאת עד 7 שנים רטרואקטיבית, כמו גם "סעד הצהרתי" לפיו העירייה תצהיר כי הגבייה כפי שבוצעה אינה חוקית וכי תחדל באופן מידי מגבייה סכומי האגרות באופן שבו נהגה לגבות שנים.

מקומונט רמת גן פנה לעיריית רמת גן, אך עד רגע זה טרם נתקבלה תשובה

הפוסט תביעת ענק כנגד עיריית רמת גן: "גבתה אגרות גבוהות בהרבה מהמותר" הופיע ראשון במקומון רמת גן

מהתביעה עולה, כי הקשישה שעד לתאונה הייתה עצמאית לחלוטין, הפכה בעקבות התאונה לסיעודית. לפני כשנה וחצי הגברת פסעה בשביל מפארק מרום נווה לכיוון רחוב ד"ר יוחנן רדר ומאחר והמעבר צר ולעתים רוכבים במקום רוכבי אופניים, המדרכה עליה דרכה הייתה קעורה עם בליטות של בלטות מסביב. הקשישה נתקלה באחת הבליטות  ונפלה בחוזקה על פניה וכפות ידיה ועיקמה את קרסול רגל שמאל.

זמן מה לאחר התאונה, האשה גילתה אזרחות טובה ודיווחה למוקד העירוני בעיריית רמת גן על המפגע במדרכה תוך שהיא מבקשת לתקנו על מנת למנוע פגיעות נוספות בעוברים ושבים. העירייה תיקנה את המפגע, יישרה את המדרכה, אך בשביל הנפגעת זה היה מאוחר מדי.

בעודה כאובה מבלי יכולת לזוז, הקשישה פונתה באמבולנס לבית החולים תל השומר כשהיא  מתלוננת על כאבים עזים בשורשי כפות הידיים. בביה"ח נמצא כי היא סובלת משברים בשורשי שתי כפות הידיים. כעבור שבוע עברה ניתוח תחת הרדמה כללית לשחזור וקיבוע השברים בשורשי כפות הידיים. במכון לריפוי בעיסוק אליו הופנתה, הוסבר לה כי , בשל הקושי בהפעלת ידיה היא זקוקה לעזרה מלאה בכל פעולה אפשרית במהלך היום: בעבודות משק בית, מקלחת, הלבשה וכו'.

כחודש לאחר התאונה אובחן בהדמיית CT  שבוצעה במרפאת כף יד, כי שני ברגים שהותנו לאיחוי השברים בכפות ידיה, משיקים פנימה ולכן נאלצה לעבור ניתוח נוסף להוצאת הברגים. אם לא די בכך כעבור חודשים אחדים נמצא בבדיקת EMG כי בעקבות התאונה הקשישה סובלת מבעיה בתעלה הקרפלית. במקביל היא ממשיכה לסבול מכאבים בידיה כאשר כתוצאה מכך החלו לה כאבים גם בכתפיים.

כתוצאה מהפגיעה בתאונה, התדרדר מאוד מצבה התפקודי של הקשישה והיא זקוקה לעזרת אחרים 24 שעות ביממה. מאז התאונה היא מתקשה  להתקלח ולהתלבש לבד, אינה מסוגלת לבשל לעצמה או לנקות את ביתה.  כל פעולה בסיסית ביותר שהייתה מבצעת בעבר הפך עבורה לסיוט.

בא כוחה עו"ד בנו גליקמן העוסק בתביעות רשלנות טען בתביעה כי העירייה התרשלה בכך שלא דאגה לתקינות השטחים שבבעלותה כולל  המעברים הציבוריים שבאחריותה. בנוסף, היא לא  דאגה לבצע בדיקות תקופתיות לתקינות שטחיה ולסילוק המפגע הבטיחותי לפני שהתרחשה התאונה. זאת,  למרות שהייתה מודעת למפגע.

מומחה בכירורגיה אורתופדית מטעם התביעה, קבע כי לקשישה נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 27% בגין פגיעה בפעולות כפות הידיים וצלקות.

בתביעה הקשישה מבקשת לקבל פיצוי עבור עזרת הזולת, נסיעות, רכישת ציוד רפואי, טיפולים רפואיים, הוצאות רפואיות ועבור כאב וסבל.

באופן מפתיע ולמרות פעולות העירייה לתיקון המפגע ויישור הקרקע לאחר האירוע, בכתב הגנתה הכחישה העירייה את כל טענות התובעת וטענה כי "לא מדובר במפגע".

פנינו לעיריית רמת גן על מנת לקבל את התייחסותם לפרטים, אך שם בחרו שלא להגיב.

הפוסט בת 73 שנפלה בפארק מרום נווה וריסקה את כפות ידיה תובעת את עיריית רמת גן הופיע ראשון במקומון רמת גן

נהג כבן 70, מנהל בחברת תשתיות ששתי אצבעותיו נקטעו בכננת הגרירה המתוקנת ברכב של כלתו, תובע את חברת הביטוח של הרכב בטענה כי מדובר בתאונת דרכים. כך עולה מתביעה שהגיש לבית משפט השלום בראשון לציון נגד חברת ביטוח הראל, באמצעות בא כוחו עו"ד בנו גליקמן.

מהתביעה עולה כי בחודש פברואר השנה בשעת צהריים, רכבו של התובע נתקע באזור חולי בכפר אז"ר והוא הזעיק את כלתו שתסייע בחילוץ הרכב. תוך כדי ניסיון החילוץ אצבעותיו נתפסו בכננת גרירה, נשברו ונקטעו. הנהג פנה לחדר המיון בבית חולים תל השומר הסמוך, שם אובחן שבר פתוח באצבע מס' 2 וקטיעה מלאה של אצבע מס'  3. ידו נותחה והוא עבר קטיעה של שתי האצבעות הנ"ל בידו הימנית הדומיננטית.

מאז התאונה הוא מתקשה לטענתו לבצע פעולות בסיסיות כמו אכילה, צחצוח שיניים, כתיבה, התלבשות, נהיגה, נשיאת קניות ועבודות משק ביתו. כמו כן נפגע כושר עבודתו והוא מתקשה לבצע המשימות המוטלות עליו במסגרת העבודה.

עוד מציין התובע בכתב התביעה כי עד לתאונה הוא היה גם סבא פעיל שנטל חלק בטיפול יומיומי בנכדיו, טיפל בבני משפחתו, אירח בני משפחה וחברים רבים והיה פעיל חברתית, משימות ופעולות שכעת הוא מוגבל בהן בשל הפגיעה הקשה.

בא כוחו עו"ד בנו גליקמן העוסק בנזקי גוף, טוען בתביעה כי המדובר בתאונת דרכים לכל דבר ולכן חברת ביטוח הראל שביטחה את רכבו, חייבת לפצותו בגין הנזק שנגרם לו. הפיצוי המבוקש הוא בגין הפסדי שכר, עזרה, הוצאות רפואיות, כאב וסבל.

טרם הוגש כתב הגנה.

הפוסט נהג מרמת גן שאצבעות ידיו נקטעו מכננת גרירה תובע את חברת הביטוח בטענה כי מדובר בתאונת דרכים הופיע ראשון במקומון רמת גן

"גם אני" – גל חשיפות  ההטרדות המיניות שהחל בהוליווד נמשך גם בישראל. גם חברת הכנסת נאווה חשפה כי בעבר היא בעצמה נפלה קורבן להטרדה מינית ע"י עורך בערוץ הראשון. במקביל, עלתה טענה כנגד המגיש חיים יבין, כאשר נעמי רון, עיתונאית לשעבר, טענה כי הוא הטריד אותה מינית במהלך שנות ה 70. תלונות אלו מצטרפות לתלונות על הטרדה מינית כנגד אלכס גלעדי והשדרן גבי גזית, אשר נחשפו עוד קודם ע"י העיתונאית דנה וייס ונשים נוספות.

הוטרדת מינית ? סכום הפיצוי עשוי להגיע למאות אלפי ₪ (!!!). 

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, קובע, שהטרדה מינית היא סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני או מעשה מגונה ; הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני ;
התייחסויות חוזרות ונשנות לפן המיני במראה או בלבוש של אדם, או לאיברי גופו ;
התייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם ;
פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ; הכל בהתאם לתנאים הנקובים בחוק.
קורבן ההטרדה יכול לנקוט באחד או יותר מההליכים המפורטים להלן.

הדרך  הראשונה : הגשת תלונה במשטרה. העונש על הטרדה מינית – מאסר שנתיים. על התנכלות – מאסר שלוש שנים. על הטרדה והתנכלות – מאסר ארבע שנים.

הדרך  השניה : הגשת תלונה על המטריד לממונה עליו במקום עבודתו והליך משמעתי.

הדרך  השלישית :  הגשת תביעה אזרחית נגד המטריד ו/או מקום העבודה, בתוך 3 שנים מההטרדה המינית.
במקרים רבים יעדיפו קורבנות ההטרדה המינית את ההליך האזרחי על פני ההליך הפלילי, משום שרף ההוכחה בהליך האזרחי נמוך מהרף הנדרש בפלילים. מטריד שזוכה בהליך פלילי יכול להימצא חייב במסגרת התביעה האזרחית לתשלום פיצויים.

במסגרת  התביעה  הכספית  יכול  הקורבן  לזכות  בפיצוי  משני  סוגים :
האחד  –  פיצוי  בגין  נזק  מוכח. כך, כאשר הקורבן מוכיח פגיעה כלכלית ממשית, למשל – כתוצאה מפיטוריו, או הוצאות רפואיות בהן נשא בעקבות ההטרדה המינית וכן הלאה.
השני  –  פיצוי  ללא  הוכחת  נזק.  מדובר בפיצוי רק בשל עצם ההטרדה או ההתנכלות, אפילו אם התובע אינו מוכיח פגיעה כלכלית ממשית.
לאחר התיקון לחוק – הועמד סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק על סך של 120,000 ₪ (קרן). חשוב לזכור, שבית המשפט לא חייב לפסוק את סכום הפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק, ויש לו שיקול דעת לקבוע את הסכום שייפסק עד סך הסכום המקסימלי האפשרי על פי חוק.
סכום פיצוי של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק הופך את התביעה הכספית כלפי המטריד – למשתלמת יותר.

בנוסף, בהתאם לגישת בתי הדין, כאשר מדובר בשרשרת אירועי הטרדה מינית – כל מעשה עומד בפני עצמו ועשוי לזכות בפיצוי נפרד לכל אירוע, ללא הוכחת נזק, בהתאם לנסיבות כל מקרה.  כך, במקום לזכות בסכום המקסימלי של 120,000 ₪ ללא הוכחת
נזק – ניתן לזכות בסכום של 120,000 ₪ על כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית בנפרד !

יודגש, כי ניתן לתבוע גם בגין נזקים ממשיים שנגרמו מההטרדה המינית וגם פיצוי ללא הוכחת נזק, אם כי לא ייפסק פיצוי כפול, אלא הגבוה מבין השניים.

במסגרת התביעה האזרחית – יש לפעמים חשיבות מיוחדת לתביעת המעביד עצמו, בנוסף לתביעת המטריד. התביעה יכולה להיות מוגשת  גם  נגד המטריד  וגם  נגד המעסיק שלא מנע את ההטרדה. זהות הנתבעים חשובה גם לצורך היכולת להיפרע את פסק הדין. תביעת המעביד תתאפשר בטענה כי הפר את החובות המוטלות עליו על פי חוק.

מעבר  לשלוש  הדרכים  הללו  –  ניתן  גם  לפנות  לביטוח  הלאומי  בבקשה להיות מוכר כנפגע בעבודה. זאת, כאשר מוכח נזק נפשי ונקבעו אחוזי נכות. במקרה כזה יוכל העובד שנפגע לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה בשל מצבו הנפשי.

בכל מקרה, חשוב להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום, על מנת לבחור את דרך הטיפול הרצויה בנסיבות המקרה, או אף מספר דרכים במקביל, ובמיוחד על מנת למקסם את האפשרות לזכייה בפיצוי המשמעותי ביותר בהתאם להוראות החוק.

עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און,  ממשרד  בר – און,  כהן,  עורכי – דין,  אשר  מדורג  כמשרד  מוביל  בישראל  בעריכת  דין , ובכלל  כך  בתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט ,  דיני  משפחה  ודיני  ביטוח  ונזיקין ,  כולל  רשלנות רפואית. 

הפוסט מאות אלפי שקלים פיצוי על הטרדה מינית הופיע ראשון במקומון רמת גן

האשמה חמורה בתפירת מכרזים בעיריית רמת גן. חבר מועצת העיר עו"ד רועי ברזילי טוען כי מכרז שפרסמה העירייה לתפקיד מנהל אגף הנכסים העירוני "נתפר" וכי מי שתזכה בו היא סגנית מנהל האגף, נורית דיין.

בפוסט שפרסם כותב ברזילי:"המכרז מכור, לא משנה כמה קליברים יגישו מועמדות לתפקיד תבחר נורית דיין.הבחירה בנורית דיין היא לא אולי, אלא בטוח. אני מרשה לעצמי להיות כל כך בטוח בזה עוד לפני שהמועמד הראשון הגיש, פשוט כי ככה זה. זה מה שיהיה בדיוק, הכל מוכן ומוזמן מראש ולפי המידות הנכונות עוצב המכרז".

"צר לי על עשרות מועמדים מוכשרים שיגישו מועמדות ויבזבזו מזמנם ומכספם, כדי לגשת למכרז שהתוצאה בו ברורה מראש. החץ נורה כאשר מינו אותה ״זמנית״ למ״מ וכעת נותר לעירייה לסמן את המטרה. למען הסר ספק אין שום סיבה הגיונית, ציבורית או ארגונית להקים ממחלקה של 6-7 עובדים – אגף, הדבר נועד לכשעצמו להצדיק את תנאי השכר המצופים".הוסיף ברזילי.

בהמשך הגיב ברזילי לפונים והעלה טענות נוספות לפיהן:"בתקופת מנהלת הנכסים הנוכחית העירייה הפסידה מליונים על הסכם רשלני שנחתם בבית גיבור ספורט שקיבע את הזכויות של העירייה בכל הבניין על 5.5 במקום למעלה מ 10% ".

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "המכרז למשרת מנהל/ת אגף הנכסים פורסם כמכרז פנימי וטרם הוגשו מועמדויות. בתום ההליך ייבחרו המועמד או המועמדת הראויים ביותר.
בעניין נורית דיין בוחר מר ברזילי לשים יריבות אישית לפני המקצועיות – ובעניין זה בית הדין כבר הצביע על אי ניקיון כפיו .לראייה: רק לפני שבוע התביעה כנגד מינויה של הגברת דיין נמחקה על ידי בית הדין הארצי לעבודה"

הפוסט חבר המועצה רועי ברזילי :"המכרז לתפקיד מנהל אגף הנכסים מכור". הופיע ראשון במקומון רמת גן