גדי שטיינברג, בן 27 מרמת גן, אובחן בגיל 3 כאוטיסט בתפקוד נמוך. גדי לא מדבר עד היום, שנים האמינו כי יכולותיו הקוגנטיביות נמוכות. ליאורה שטיינברג, אימו של גדי מספרת: "ניסינו  טיפולים רבים ושונים,  ובגיל 6 הגענו ליעל כהן, מטפלת בילדים ובוגרים אוטיסטים.

בגיל 12 יעל נוכחה לדעת כי הוא יודע קרוא וכתוב. היא לא נדרשה ללמדו דבר מלבד השימוש במקלדת. גדי למד בעצמו קרוא וכתוב, למעשה זה היה הרגע שהבנו שהוא למעשה בעל יכולות קונטיביות גבוהות". דרך הטיפול בגדי, גילתה יעל את היכולות החבויות אצל אוטיסטים לא מדברים, ופיתחה את שיטת העבודה "הבעה דרך הקלדה עם אוטיסטים".  גדי החל לכתוב שירה וחשף כישרון גדול. "עברנו תהליך ארוך מאוד שבסופו גדי החל ללמוד בבית ספר הדמוקרטי בקרית אונו, שם התאפשר לו להתחבר לילדים רגילים והוא פשוט פרח"  מספרת אמו.

לפני שלוש וחצי שנים  החליטה ליאורה לתור אחר פעילות ספורטיבית עבור גדי. "אחרי חיפושים רבים גיליתי שספורט החתירה מתאים לו מבחינת פרמטרים שונים, המסגרת החברתית חשובה, לכן בדקתי אפשרות לצרף כמה מהחברים של גדי, שנמצאים איתו ב"מקום להבעה"- מרכז לקבוצות וטיפולים פרטניים לאוטיסטים לא מדברים אותו מנהלת יעל כהן, ולפתוח קבוצה.

גדי היה הראשון שהחל לחתור ב"מרכז דניאל לחתירה" בתל אביב, בעקבותיו הצטרפו חברים נוספים שלו. כך קמה לה הקבוצה בה חותר גדי כיום. "בעזרתה של יעל כהן, מציינת ליאורה, "חשבנו איזה סירה מתאימה להם ואיך לנהל את הפעילות איתם. לא לכולם יש אפשרות לעשות כל ספורט. למשל, לגדי שחותר בקבוצת האוטיסטים בתפקוד נמוך, יש בעיה בתכנון התנועה, לכן החתירה מאוד טובה עבורו גם מבחינה פיזית וגם מבחינה חברתית. לאוטיסטים חשובה מאוד החברה גם אם אינם מדברים. כולם בחבורה מקלידים". לפני הקורונה החבורה הייתה מגיעה אחת לשבוע ל"מרכז דניאל לחתירה", והם מחכים לשוב לפעילות במרכז.

אייל, מנהל תכנית החתירה "החברים של גדי" ב"מרכז דניאל לחתירה", מספר על הייחודיות של הקבוצה: "בקבוצה משתתפים חמישה חברים אוטיסטים. גדי היה הראשון והוא הביא איתו עוד ארבעה חברים. זאת קבוצה מאוד מיוחדת ולא סטנדרטית, זה מאוד מאתגר ומאוד מספק. אנחנו עובדים איתם כבר כמה שנים ואני מאוד נהנה."

"אמנם אנחנו פוגשים אותם פעם בשבוע, אבל זה חלק משמעותי בחיים שלי ושל כל אחד מהם. אני יודע שזה מאוד משמעותי בשבילם כי ב"מרכז להבעה" שבו הם נמצאים, ביקשו שנגיע ונסביר על המרכז. אנחנו מתעקשים איתם על עבודת צוות וזה מאוד מחבר ביניהם . לכל אחד בחבורה המהממת הזאת יש אופי מיוחד ורצונות משלו. הם קסומים בעיני. גדי הוא מוביל, יש לו יכולות הנהגה שקטות. ברגע שמבקשים עזרה לפעמים הוא מצליח לעזור לחברים שלו יותר מהצוות של המקום" הוסיף אייל.

לפני כשנה הוריו של גדי החליטו להוציא לאור את כשרון הכתיבה של גדי ונולד ספר השירה הראשון של גדי, "צחוק שדי המופלאים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. רוני סיני, מחזאי וקרוב משפחה של מתן, אחד מחבריו של גדי, נחשף לספר. הוא התחבר במיוחד לשיר "דומה אני" והחליט שהוא צריך לקבל חשיפה. רוני חבר ליוצר תומר עפרון שהלחין ושר את השיר. לאחר שנרשמה התרגשות גדולה מהלחן והביצוע החליט רוני להתנדב לצלם ולהפיק  את הקליפ. הקליפ כולל את  החברים "ממקום להבעה"  על רקע הנוף והאווירה של "מרכז דניאל לחתירה".

"השיר והקליפ משקפים את העובדה שגם אוטיסטים בתפקוד נמוך, שנראים לפעמים "לא שפויים", הינם בעלי יכולות גבוהות" מוסיפה ליאורה. שיטת ההבעה באמצעות  הקלדה הינה פריצת דרך של יעל כה שנבעה מתוך העבודה שלה עם גדי. השיטה מאפשרת לאוטיסטים לתקשר באופן אותנטי את עולמם. גדי הצליח להגיע לכתיבת שירה באמצעות הטיפול בשיטה זאת וכיום רבים מחבריו מתבטאים ומתקשרים באופן הזהו לאחר שנים של שתיקה".

הפוסט "דומה אני": סיפורו המדהים של גדי, תושב ר"ג אוטיסט בתפקוד נמוך הופיע ראשון במקומון רמת גן