נכון לסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב2014, בישראל 97.8% מהאזרחים משני המינים יודעים קרוא וכתוב (לעומת 86.3% ממוצע של מדינות האו"ם), ואחוזי הנשירה מבית ספר תיכון (לאחר סוף תקופת חוק חינוך חובה) יורדים בכל שנה.
הסיבה? שאיפות גבוהות, והתמדה כפליים. כיום רבים מהנערים במדינת ישראל שואפים למצוא את דרכם בתעשייה הטכנולוגית הישראלית. משרד החינוך ממשיך לעודד השלמת בגרויות לרמות של 5 יחידות במקצועות הליבה, וצה"ל מעודד לעתודה. רבים בוחרים כיום לעשות פסיכומטרי לפני סוף הלימודים התיכוניים וישנם אלו החברים בתנועות נוער שונות המכשירות אותם למסלולים טכנולוגים.
מדד נוסף להצלחתה של מערכת החינוך הוא בערכיות הנוער הישראלי. על פי דרישת משרד החינוך, כל תלמיד תיכון מחויב לבצע כמות מסוימת של שעות מחויבות אישית, ובאמצעות מערכת זו, כמות אדירה של תלמידים ניצלו את זמנם הפרטי בכדי לתרום לקהילה בכל מיני מקומות, מתנועת "כנפיים של קרמבו" ועד מד"א ומכבי אש. החינוך הערכי אינו רק תוספת ללימודים, אלא נושא משלו. בבתי ספר רבים, מלבד למקצועות הליבה ומקצועות העשרה על פי בחירה, נלמדים מקצועות הקשורים בערכים, כגון מחשבת ישראל, פסיכולוגיה ועוד.
על תכנית זו, גדל דור שלם של נערים מוסריים, מוכווני מקצוע, בעלי מיומנויות למידה. ניכר כי ישראל שואפת להיות מעצמה עולמית בחינוך, ובמזרח התיכון היא כבר זוכה לתואר זה. במדינתנו, גם האחוז הגבוהה ביותר של נשים שרוכשות השכלה גבוהה יחסית למדינות השכנות לנו, אשר בחלק מהן הדבר אף אסור.

מערכת החינוך הישראלית מעודדת מעורבות טכנולוגית עוד מגיל צעיר, עם תכנית "סיסמה לכל תלמיד" המונחלת עוד מבית הספר היסודי, כך למשל החודש זכו קבוצה מנבחרת התקשוב של בית ספר "בן גוריון" ברמת גן במקום הראשון בתחרות תכנות לכיתות ה'-ו'.
נוסף על כך, התוכן המועבר בצבא בקורסים של מודיעין, חיל תקשוב ויחידות ל"א וסייבר יוצרת מצב בו בני 18-19 לומדים את החומר הטכנולוגי החדש ביותר בעולם, אותו חוקרים בשאר המדינות אנשים עם ניסיון עבודה של שנים ומספר תארים. כך כמות גדולה של ישראלים יוצאת לשוק העבודה עם ניסיון רב מבית הספר, תנועות הנוער, והצבא – והם מוכנים באופן הרבה יותר טוב להתמודד עם האתגרים שיש לאזרחות להציע.

נוסף על כך, כ-85% מאזרחי ישראל יודעים אנגלית ברמה מעבר לשיח בסיסי, הרבה יותר מהממוצע המשוקלל של המדינות השכנות לישראל שעומד על כ-38%. רוב התלמידים בבתי ספר תיכונים במדינת ישראל לומדים אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד, ובכך אפשר "להאשים" חלקית את המעורבות האינטרנטית. עסקים ישראלים באינטרנט בדרך כלל משווקים דווקא לקהל הבינלאומי ולא לישראל, ועל כן, שוק העבודה מצריך ידע באנגלית ברמה גבוהה. כיום ניתנות גם על ידי משרד החינוך וגם על ידי תכניות חיצוניות כמו HighQ הזדמנויות נוספות לשפר את האנגלית באופן משמעותי גם אחרי הבגרויות, ואף אחרי השירות הצבאי.

תוכניות הלימודים במקצועות רבים באוניברסיטאות ומכללות מתקיימות באופן חלקי או מלא בשפה האנגלית, וההתקבלות למוסדות השכלה גבוהה אלו דורשת בדרך כלל ממוצע בגרויות גבוהה. נוסף על כך, מתבקש בדרך כלל גם ציון פסיכומטרי מעל הממוצע המדיני (משתנה בהתאם לפקולטה).
אך אין ספק, הנוער הישראלי נוהרים לכיוון ההשכלה. כיום רבים שואפים לתואר שני ומעבר לו, והדרישות בשוק העבודה עולות יחד עם הקדמה הטכנולוגית.
כפי שזה נראה, אם ישראל תמשיך בדרך בה היא הולכת כרגע – אנו עשויים להפוך למעצמה עולמית בתחום החינוך, ומשם כל הדרכים פתוחות.

הפוסט מדידת ההצלחה של מערכת החינוך הישראלית הופיע ראשון במקומון רמת גן