פרויקט מגדלי המעונות של בר אילן מאפשר לאוניברסיטה לפתוח את שעריה לכל המגזרים בחברה הישראלית וכן לסטודנטים בינ"ל מכ-60 מדינות. המגדלים תוכננו בקונספט של שיתוף  בקני מידה שונים, החל בתכנון חללים משותפים למפגשים של הדיירים-הסטודנטים ועד לכיכר עירונית ולפארק רחב, המשתלב עם המרקם האורבני תוך הנגשת מתחם המסעדות לציבור הרחב. כפר הסטודנטים של בר-אילן מציע את חווית המגורים לסטודנטים המתקדמת ביותר בישראל ובעתיד הלא רחוק עם הפעלת הקו הסגול גם הנגישה ביותר תחבורתית.

זהר ינון, מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן אמר באירוע כי מדובר בפרויקט שהוא "לא רק הנדסה אדריכלית אלא גם פיננסי, אני בטוח שהפרויקט הזה יהיה מפתח לחוויה סטודנטיאלית אולטימטיבית".

"תמיכתם של ות"ת וחברת דירה להשכיר הממשלתית מגולמת בתעריפי שכירות נוחים ומסובסדים ויוצרים כדאיות כלכלית מובהקת לסטודנטים בשיעור של כ-30% בהשוואה לכל חלופת שכירות אחרת. הקמת הפרויקט התאפשרה תודות לסיוע של גורמי התכנון וההנדסה בעיריית רמת-גן השותפים לקידום הפרויקט מתחילתו." הוסיף ינון.

ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן: ״אנחנו גאים בהתפתחות של בר-אילן ועיריית ר״ג מסייעת בכל מה שנדרש להצלחת הפרוייקט. בר-אילן היא המוצב המזרחי של העיר רמת-גן ואנחנו רואים את הביקושים ומתכוונים להקים עוד מעונות סטודנטים בעיר. ההצלחה של פרויקט אלקטרה בבר-אילן תביא לכך שנוסיף להקים מעונות לרווחת הסטודנטים".

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה: "אני מרגיש פה בבית, גם כי היסודות הניהוליים נרכשו פה באוניברסיטה בזמן התואר וגם בגלל השותפות והמחוייבות של הנהלת האוניברסיטה. גאה לראות שהחזון הפך למציאות ויש כאן אווירה של קהילה ותנאים אופטימליים לסטודנטים. העליה המדהימה בכמות הסטודנטים הביאה לביקושים חסרי תקדים למגדלי המעונות החדשים. אלה המעונות הטובים ביותר שאוניברסיטה מציעה היום לסטודנטים שלה".

הדירות בתמהיל מגוון (יחיד ושותפים על בסיס 18 מ"ר לסטודנט) מתוכננות בסטנדרט גבוה עד הפרט האחרון, הכולל חדרי רחצה פרטיים, נגרות, ריהוט נייד, גופי תאורה, מכשירי חשמל וכד'. לאחרונה שודרגה גם מערכת הWIFI ויותקנו מסכי גדולים כדי להתאים ללימודים באופן מקוון.

הפוסט מבט מבפנים: הושקו מגדלי המגורים החדשים לסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן הופיע ראשון במקומון רמת גן

לפני כשלוש שנים ייסד איציק דסה את הקליניקה לקידום שיווין באוניברסיטת בר אילן ומאז טיפלה הקליניקה בעשרות מקרי אי-שיוון על רקע שיוך קבוצתי, עתה הוא מספר מה גרם לו להקים את הקליניקה לשוויון וגם כיצד נגיף הקורונה השפיע על החברה הישראלית. איציק דסה: "בתקופת הקורונה העדר השיוון מקבל משנה תוקף כשלילדים בקבוצות מוחלשות באוכלוסייה אין את הידע או את האמצעים הטכנולוגים על מנת ללמוד באופן מקוון".

איציק דסה (50) הוא מנחה אקדמי בקליניקה לקידום שיוון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. דסה גדל בבית אתיופי מסורתי, סבו היה קס המהווה מנהיג רוחני בקהילה האתיופית, ואביו עבד בארגון "אורט" העולמי ועסק בהקמת בתי ספר יהודיים בכפרים שבהם התגוררו יהודים. על אף שחייו באתיופיה היו טובים, בצעד אמיץ החליט לעלות לישראל כשהיה בן 13 בלבד.

מאוחר יותר, התגייס לצה"ל ושרת כחובש קרבי, ולאחר השחרור החל בקריירה האקדמאית שלו, תחילה את התואר הראשון במשפטים עשה דסה באוניברסיטת חיפה. בהמשך את לימודי התואר השני עם התמחות ב"זכות האדם-זכות האזרח" למד באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון. משם, המשיך את הלימודים בכתיבת תזה בהנחיית פרופסור ברק מדינה, מומחה בתחום החוקתי מהאוניברסיטה העברית. כיום, דסה הוא יוזם ומוביל הקליניקה לקידום שיוון באוניברסיטת בר אילן ונמצא בשלבי סיום של כתיבת הדוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה בהנחיית פרופסור אריאל בן דור.

תקופת הקורונה הביאה עימה שינויים רבים בשלל תחומים החל מעולמות הכלכלה, וכלה בעולמות התרבות ועד עולמות החברה. ניתן לראות את השפעות הנגיף לא רק על עולם החינוך, אלא גם בעולמות העבודה, החברה והשפעתו על הפערים בין המעמדות השונים.

אז מהו החיבור שלך לעולם השוויון החברתי וכיצד הוא בא לידי ביטוי?

"עם קבלת תעודת ההסכמה לעריכת דין פתחתי משרד עורכי דין פרטי. אך העשייה החברתית תמיד היוותה חלק משמעותי מעולמי, לכן בשנת 2000 הקמתי לצד חברי את עמותת "טבקה"- שפועלת בהגנה על זכויותיהם של ישראלים יוצאי אתיופיה. כשהגעתי לתוכנית הדוקטורנט נגשתי למרצה שלי ואמרתי לו שאיני יכול לשבת בלי לפעול למען החברה. רציתי לעסוק בפעילות יותר משמעותית מאשר להשתתף בחוג חדש או להרצות, ולמזלי הוא התלהב."

אז בעצם ניתן להגיד שהפעילות בקליניקה מזכירה את פעילותך בטבקה?

"אכן, אפשר להגיד שהרעיון לייסד את הקליניקה נוצר כחלק מפעילות של עמותת טבקה. למעשה חיפשתי להגדיל את הפעילות בעשיית צדק בקרב אוכלוסיות מוחלשות. לאור כן יזמתי את הקליניקה (בסיוע פרופסור אריאל בן דור ופרופסור שחר ליפשיץ) במטרה לעשות צדק בקרב קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית.

אז במה פעילות הקליניקה מתמקדת?

"פעילות הקליניקה מתמקדת בשני רבדים עיקריים: התחום הראשון הוא מעקב אחר החלטות הממשלה, פסיקות בתי המשפט והחקיקה הנוגעת לקידום אוכלוסיות המוחלשות. אנחנו עוקבים אחר החלטות, בודקים אם אלו מיושמות ופותחים במאבקים משפטיים במידה והן לא השיגו מטרתן. ואילו התחום השני מטפל בסוגיות האפליה על רקע אתני, מוצא וצבע עור, בין אם מדובר בערבי, אתיופי, מזרחי, דרוזי, חרדי, להט"ב וכל אלה הסובלים על רקע שיוכם הקבוצתי. הפעילות שלי בקליניקה (יחד עם פרופסור בן דור) מתבססת על הנחייה אקדמית, הרצאות, בניית מדיניות. אשר אלה מיועדים לסטודנטים שנה ג' בבר אילן המחויבים בהשתתפות בשיעור פעם בשבוע. הסטודנטים חייבים להשתתף בעשייה פרקטית לצד למידה אקדמית. בתוך כך בצד המעשי פועלים מספר עורכי דין בתוך הקליניקה בפרויקטים נקודתיים בשיתוף פעולה עם הסטודנטים. בכך מתקיים שילוב בין הקליניקה כפרויקט מעשי לבין הסטודנטים הלומדים בה".

ספר לנו על פעילות הקליניקה מהעת האחרונה?

"לאחרונה על רקע הקורונה נרשם הישג מרשים במסגרת פעילות הקליניקה כשמשרד החינוך החליט להעניק הקלות במבחני הבגרות לכלל תלמידי כיתות י"ב למעט בתי ספר מקצועיים, אשר אלו זקוקים לו מכל. לכן הגשנו עתירה לבג"ץ ויום למחרת הגשת העתירה משרד החינוך נעתר לדרישתנו והוחלו הקלות גם בקרב בתי הספר המקצועיים.

מה היה החזון שלך בהקמת הקליניקה?

"החזון שלי הוא קידום שיוון על רקע קבוצתי, המטרה שלי היא שאוכלוסיות מוחלשות יזכו ליחס שוויוני והוגן בכלל תחומי החיים".

ואיך הקורונה באה לידי ביטוי בנושא השיוון החברתי בישראל והאם אתם רואים את השפעותיה בקליניקה אצלכם?

ניתן לראות את השפעת הקורונה יותר מכל בתחום החינוך וזאת לאור שתי סיבות מרכזיות: תחילה, לילדים שמגיעים מקבוצות מוחלשות באוכלוסייה אין את האמצעים הבסיסיים לספק מוצרים שמפעילים את מערכת הזום. ושנית לכך, במידה ויש אמצעים טכנולוגיים לא לכל הורה יש את הידע הטכנולוגי לתפעל את המוצרים שלהם. הפער הזה מאז ומעולם היה קיים אבל תקופת הקורונה המחישה זאת הלכה למעשה."

איך אתה חושב שניתן להתמודד עם אתגר זה?

"בראש ובראשונה, אני סבור שיש לספק את המוצרים הנדרשים לאלה שידם אינה משגת, כמו גם לתת לילדים הללו מעטפת היות ולפערים אלה ישנם השלכות פסיכולוגיות עמוקות עבור מי שלא יכולים להשתתף בשיעורים המקוונים בעקבות פערים טכנולוגיים וכלכליים."

אז איך ניתן לפנות לקליניקה אם אנו נתקלים באי-שוויון?

הקליניקה מסייעת לכל מי שזקוק לסיוע ולכל מי שפוגש באפליה על רקע שיוך קבוצתי, ניתן לפנות תמיד לסיוע משפטי שלנו, חפשו אותנו בגוגל: "הקליניקה לקידום שיוון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן".

הפוסט "נלחמים למען הצדק": מייסד הקליניקה לקידום שוויון באוניברסיטת בר-אילן בראיון מיוחד הופיע ראשון במקומון רמת גן

רגע היסטורי ברמת-גן. במעמד חגיגי, בכניסה לרמת אפעל, הונחה אבן הפינה להקמתו של תיכון עירוני מקיף שלישי – 59 שנה לאחר הקמת התיכון האחרון ("בליך"). התיכון, שצפוי להיפתח כ"בית ספר צומח" לקראת סוף העשור, ישרת את האוכלוסייה ההולכת וצומחת של מזרח העיר, וכן יאפשר לאזן ולהפחית את מספר התלמידים הרב בשני התיכונים הפעילים ("בליך" ו"אהל שם").

באירוע המרגש נטלו חלק שר החינוך, נפתלי בנט; נשיא אוניברסיטת בר-אילן שברמת-גן, פרופ' אריה צבן; מנהל המרכז הרפואי "שיבא", פרופ' יצחק קרייס; וכן בכירי העירייה. "כראש עיר, כאיש חינוך וכסבא לילדים במערכת החינוך העירונית, אני שמח ונרגש לעמוד כאן ולהניח את אבן הפינה הזו", אמר זינגר ברגע הנחת האבן, כשלצדו השר בנט. בהמשך הודה מקרב לב לעוסקים במלאכה שאפשרו להפוך חזון למציאות.

עוד הוסיף ראש העיר: "עם פתיחת בית הספר, יגיע לסיומו הליך המקיפות בעיר – תכנית שצוות ההיגוי באגף החינוך מוביל בגאון, בהתאם לראייה החינוכית שלי כראש עיר; תפיסה הדוגלת במתן הזדמנות שווה לכל תלמיד במסגרות הלימודיות של רמת-גן, מתוך אמון מלא ביכולותיו של התלמיד למצות ולהשקיע ולקדם את הישגיו".

מנהל המרכז הרפואי "שיבא", פרופ' יצחק קרייס, אמר: "חזון קרית החינוך משתלב כשתי וערב עם 'עיר הבריאות' המוקמת ממש כאן, במרכז הרפואי 'שיבא'. פנינו לעתיד ואנו נהפוך את 'שיבא' מבית של חולים לעיר של בריאות. כאן יגדל הדור הבא של החוקרים, המדענים והרופאים של העתיד. מכאן, מהעיר רמת-גן, תצא הבשורה לא רק לכל מדינת ישראל אלא לעולם. שילוב הידיים החשוב הזה בין משרד החינוך, עיריית רמת-גן, אוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי 'שיבא' סולל את הדרך להקמת עמק הסיליקון הישראלי בתחומי הביו-טק והחדשנות הרפואית".

נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה צבן, שיבח מעל דוכן הנאומים את שיתוף הפעולה בין עיריית רמת-גן לבין האוניברסיטה בתחומי החינוך והמדע. הוא ציין כדוגמה את הקמת פרויקט "עיר חכמה" ואת השתתפותם של תלמידי רמת-גן בשורה של פרויקטים מדעיים באוניברסיטה. "המשולש תל השומר-רמת גן-אוניברסיטת בר אילן מייצר מרחב אקדמי-מדעי מיוחד במינו, המהווה פרויקט לאומי חשוב שאותו יש לשמר".

הפוסט אחרי 59 שנה יוקם ברמת גן תיכון עירוני מקיף נוסף. הופיע ראשון במקומון רמת גן

רגע לפני שהתיישבנו סביב שולחן החג,  באוניברסיטת בר אילן חגגו את "ליל המדענים 2017" יחד עם עוד 4,000 מתושבי העיר רמת-גן – ובמעמד ראש העיר, ישראל זינגר; שר המדע, אופיר אקוניס; מנהלת אגף החינוך בעירייה, דליה לין וסגניתה, אביבה מורן; ואחרים.

"ליל המדענים" הוא יוזמה בינלאומית המתקיימת מדי שנה בחודש ספטמבר במוזיאוני מדע, מוסדות מחקר ומדע ובאוניברסיטאות בכל אירופה ובישראל. בערב זה נערכים במרכזי מדע בכל הארץ הרצאות, סיורים במעבדות, סדנאות וניסויים, הופעות, פעילויות מדע ומפגשים פנים אל פנים עם מדענים וחוקרים.

באוניברסיטת בר אילן ברמת-גן מתקיים ליל המדענים זו השנה ה-12 בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, האיחוד האירופי וכמובן עיריית רמת-גן. השנה התמקד אירוע ליל המדענים ב"עתיד האנושות בשנת 2050". חלק מהמחקר בנושא זה עוסק בפסולת שאנו מייצרים ובפתרונות שונים לטיפול בה באופן ראוי, בדגש על מיחזור כאמצעי לשמירה על משאבי הטבע ואוויר נקי. בהתאם לכך, מדור הפרדת אשפה בעיריית רמת-גן, בשיתוף חברת "שפיץ", הפעיל מתחם פעילויות עשיר בנושא הפח הכתום ומחזור אריזות. המתחם היה מלא מפה לפה בתושבי רמת-גן ונחל הצלחה גדולה

הפוסט ליל המדענים באוניברסיטת בר אילן הופיע ראשון במקומון רמת גן

בהמשך לבקשה שהגיש ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני בתחילת 2014. משמעות שינוי הגבולות, אם יומלץ על ידי הוועדה, היא העברת שיוכה של אוניברסיטת בר-אילן מתחומה המוניציפלי של רמת-גן לתחומה של גבעת שמואל.

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני מקדם את העברת אוניברסיטת בר אילן למתחם המוניציפאלי שלו. משרד הפנים הודיע  כי הקים ועדה לחקירת גבולות בראשות מנכ"ל המשרד לשעבר גבי מימון, שתבחן בשנים 2017-2018 שינוי גבולות השיפוט בין הערים רמת-גן וגבעת שמואל והעברת  שיוכה של אוניברסיטת בר-אילן מתחומה המוניציפלי של רמת-גן לתחומה של גבעת שמואל.

ראש עיריית גבעת שמואל בתגובה:

" פיסית כל מי שמסתכל רואה שאוניברסיטת בר אילן נמצאת בגבעת שמואל . מי שמסתכל במפה רואה שבר אילן ממש נקרעה מגבעת שמואל. מדובר בעוול היסטורי שהגיע הזמן לתקנו, שכן האוניברסיטה מנותקת לגמרי מרמת גן ששכונת מעבר לכביש 4."

ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר בתגובה:"אנו שוקלים לספח את גבעת שמואל לרמת-גן. עדיף שברודני יתעסק בבעיות הפנימיות שלו".

תגובת עיריית רמת גן:
"מדובר בניסיון שני של העיר גבעת שמואל להעביר לשטחה את אוניברסיטת בר אילן. כמו שהניסיון הקודם לא צלח, כך אנחנו מאמינים שיקרה גם הפעם.
באופן היסטורי, אוניברסיטאות שוכנות בערים גדולות ואיתנות דוגמת אוניברסיטת תל-אביב בתל-אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן, שהנה עיר איתנה עם יכולת ניהול מוכחת, לעומת גבעת שמואל שבעיותיה הכלכליות ידועות למכביר. זאת ועוד: האוניברסיטה שוכנת בחלקה המזרחי של העיר רמת-גן, שבימים אלה נמצא בשלבי תנופה ופיתוח, לרבות אכלוס רובע עמית בצמוד לאוניברסיטה והקמת קריית חינוך ממלכתית, שהאוניברסיטה תהווה המשך טבעי שלה.

לאור נתונים אלה, לא רק שנפעל להשארת האוניברסיטה בשטחנו, אנו אף שוקלים לספח את גבעת שמואל בכללותה לשטחה המוניציפלי של עירנו, וכבר מקיימים דיונים על סיפוח שכונת רמת-אילן לרמת-גן – וזאת לאור פניית התושבים המתגוררים שם אלינו."

הפוסט משפט שלמה על אוניברסיטת בר אילן הופיע ראשון במקומון רמת גן