ערן הלר"נתתם לנו סבא במתנה" במילים אלו פתחו את המפגש, בני משפחת גיספן, עם ארבעת כונני "הצלה" בארגון "מגן דוד אדום" שהצילו את חיי סבם.
נחזור חודש וחצי אחורה. מוצאי שבת, כה' בשבט, עשירי לפברואר. אז זה קרה.
במוקד 101 של מד"א התקבל דיווח על אדון מבוגר כבן 75 שהתמוטט בביתו בעיר רמת גן. בנו של האיש חייג מיד למוקד 101 של מד"א ומסר כי אביו מחוסר הכרה ואינו מגיב.
"אבא נפל לי מול העיניים" מספר רוני, בנו של יחיא גיספן, שהיה שם כשאביו התמוטט. "זה היה מפחיד. אבל אחרי רגע תפסתי את עצמי. הייתי חייב. חייגתי מהנייד ל-101 כדי לבקש עזרה רפואית".
החובש במוקד העביר מיד את פרטי האירוע לכוננים בשטח באמצעות המירס וכן שלח הודעה לאפליקציית הכוננים. במקביל הוא הדריך טלפונית את הבן כיצד לבצע החייאה ראשונית עד בואם של חובשי "הצלה" ב"מגן דוד אדום".
הבן רוני שיתף מתחושותיו ברגעים הקשים הללו. "אין לי ידע או רקע בטיפול רפואי אבל המוקדן הסביר לי בטלפון בדיוק מה עליי לעשות. זה לא פשוט לבצע החייאה על אבא. למזלי זה היה למעט זמן כי מאוד מהר שמעתי את דפיקות החובשים בדלת".
שלושה חובשים, מתנדבי "הצלה", נטע שפריי, מוישי וייס וישראל אנשין הגיעו במהירות למקום יחד עם החובש משה כהן, כונן מיחידת האופנועים של "מגן דוד אדום". הם המשיכו בהחייאה עד הצטרפותם של צוות טיפול הנמרץ של מד"א.
נטע שפריי, חובש מזה 12 שנים בארגון "הצלה" ו"מד"א", הגיע לאחר 2 דקות בלבד. "הייתי בנסיעה רגילה בחזרה לביתי כשקיבלתי את ההודעה מהמוקד" הוא מספר. "שיניתי כיוון בזריזות למקום. כשהגעתי, ראיתי את בנו של יחיא מבצע החייאה כשהטלפון הנייד מונח לצידו ומקבל הוראות מהמוקד. החלפתי אותו ויחד עם הכוננים שהצטרפו המשכנו בהחייאה".
יחיא, שליבו הפסיק לפעום, קיבל ממכשיר הדפיברילטור של החובשים שני שוקים במטרה להחזיר את פעילות הלב. לאחר השוקים החשמליים ובזכות העבודה המאומצת חזר הדופק של יחיא וליבו שב לפעום.
צוות הטיפול נמרץ של מד"א, שחבר לכוננים במאמצי החייאה עם מיכשור מתקדם, פינה את יחיא לבית החולים 'תל השומר' כשמצבו מוסיף להיות קשה. בבית החולים הוא הוכנס לניתוח מעקפים ובליבו הושתל קוצב לב. לאחר יומיים פתח יחיא את עיניו לראשונה. בחלוף שבוע הוא כבר שוחרר ושב לביתו.
כאמור, אתמול, חודש וחצי אחרי, ביקשה המשפחה לארגן מפגש בין יחיא לבין חובשי "הצלה" שהצילו את חייו.
"אני זוכר את הסחרור והנפילה. מה שקרה אחר כך אני כבר לא זוכר". כך פותח יחיא את המפגש מול בני המשפחה והמתנדבים. "התעוררתי ביום שני במיטה בבית החולים שם אמרו לי הרופאים שעברתי דום לב. סיפרו לי שביצעו בי פעולות החייאה ושעברתי ניתוח. הבנתי לבד שהתרחש כאן ממש נס".
"הייתי ברחוב סמוך כשמוקד הכוננים של מד"א הזניק אותי" משחזר נטע שפריי ליחיא. "הגעתי למקום מהר מאד ומצאתי אותך שוכב בלי דופק ובלי נשימה. התחלתי בפעולות החייאה ואז הצטרפו אליי כוננים נוספים. אין לתאר את ההרגשה שלי עכשיו כשאני רואה אותך כאן מולי בריא ושלם. אני יוצא להרבה מקרים מעין אלו אבל לצערנו לא תמיד זה נגמר כך" מסכם נטע בהתרגשות.
אל השיחה מצטרף מוישי וייס, בעל ותק של שש שנים בארגון. "שמעתי את נטע מבקש סיוע בהחייאה ויצאתי לשם כדי לעזור. אני שמח שהייתי שותף להצלת חיים, זו הרגשה נפלאה שנותנת לי כוח להמשיך לצאת ולהציל חיים".
נכדיו של יחיא עומדים מהצד כל העת, ומסתכלים בהתרגשות על יחיא משוחח עם האנשים שהצילו את חייו. חיי סבם. הם סיפרו לחובשים כי הם אנשים מאמינים ושאי אפשר לדעת חשבונות שמיים. אבל גם הם יודעים שלולא החיוג המהיר למוקד 101 של מד"א, ההגעה המהירה של הכוננים והפינוי הזריז לבית החולים, המפגש והשיחה יכולים היו שלא להתקיים כלל.
משה כהן, כונן ביחידת האופנועים של מד"א, וישראל אנשין, בוגר הקורס האחרון, אף הם זכו להימנות עם אלו שהצילו את חייו של יחיא. "זו תחושה וסיפוק שקשה לתאר" משתף ישראל. "על אף שאני חדש יחסית בארגון, השתלבתי בעבודת הצוות באירוע יחד עם צוות האמבולנס. הזכות לעמוד היום מול יחיא, כשהוא חי, נושם, ומדבר היא אדירה".
לקראת סוף המפגש מבקש החובש משה כהן את רשות הדיבור. "גם אני כמו כולם כאן מתרגש. אבל חשוב לי לציין שכל זה לא היה יכול לקרות לולא הבן שחייג למוקד 101 של מד"א. המוקד מזניק למקום את כל ארגוני ההצלה ונאמני החיים שמחוברים ליישומון של מד"א. הטלפון של הבן רוני עדה את ההבדל. החל מההדרכה המקצועית בטלפון והגעתנו המהירה למקום, ועד ההגעה, ללא עיכובים מיותרים, של צוות האט"ן עם המיכשור המתקדם. זמן רב, זמן של חיים, נחסך בזכות שיחה ישירה ל-101".
בסיום המפגש המרתק ביקש יחיא להצטלם עם החובשים ואף בירך אותם: "אתם מלאכים. תמשיכו להציל חיים".