ארבע שנים אחרי שנפתחה חקירה רשמית בנושא, ושנה אחרי שהפרקליטות הודיעה על כוונתה להעמיד לדין את ראש העיר ישראל זינגר באשמת שורת מעשי שוחד, מרמה והפרת אמונים, הודיעה אמש פרקליטות מיסוי וכלכלה כי תיק החקירה נגדו – ייסגר בהיעדר ראיות מספיקות. עכשיו פנוי זינגר להתמודדות על המשך כהונתו גם בקדנציה הבאה.
עפ"י החשד, במהלך התמודדותו של זינגר ב-2013 לתפקיד ראש העיר קיבל לכאורה שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם כי אם יעבדו ללא תמורה במהלך הקמפיין – הוא ידאג למנותם לתפקידים בעירייה, לכשיבחר. אותם פעילים אכן עבדו עבורו ללא שכר. אחד מהם מונה לאחר הבחירות לתפקיד בעירייה. בגין כך נשקלה העמדת זינגר לדין בעבירה של קבלת שוחד. בנוסף, נחקר חשד להתערבותו של זינגר במינויים של מקורביו האישיים לאחר שנבחר לראשות העיר, ובגין כך נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. לפיכך הוזמן זינגר לשימוע במהלך החקירה.
בעקבות השימוע המליצה פרקליטות המחוז לגנוז התיק, וכך המליצו גם גורמים בכירים נוספים בפרקליטות, לרבות המשנה לפרקליט המדינה (פלילי). פרקליט המדינה קיבל את ההמלצה, ולפיכך הוחלט כי אין מקום להגיש כתב אישום.
בהודעה שהועברה לפרקליטיו נאמר כי זינגר קיבל לכאורה את טובות ההנאה בתקופה שקדמה לכהונתו בעת שהיה רק מועמד לתפקיד. "אכן, החוק קובע כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית. במקרה דנן, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד".
לדברי הפרקליטות, היא התקשתה להוכיח קיומה של עבירת קבלת טובות הנאה וזאת לטענתה כיוון שמחומר הראיות לא ניתן היה להוכיח מעבר לספק סביר כי בעקבות הבטחות שנתן זינגר סיפרו הפעילים לקבל תפקידים אם ייבחר וגם לגבי ראש העירייה עלה ספק אם הפעילים שעבדו עבורו התייחסו להבטחותיו כהבטחות רציניות ומחייבות או שמדובר ב"הבטחות" שניתנו במסגרת מערכת בחירות פוליטית, ועל-פי הפסיקה יש לקחת "בעירבון מוגבל" הבטחות שכאלה.
