הרפואה המודרנית משתכללת ללא הרף ומציעה פתרונות מתקדמים למגוון רחב של מצוקות רפואיות. גם לבעלי קרטוקונוס – מחלה שבה הקרנית של העין נשחקת וצורתה הופכת מכיפה לחרוט, וכתוצאה מכך נוצרים ליקויים בראייה – ישנן בשורות בדמות דרכי טיפול חדשות שעשויות להניב תוצאות מרשימות.
באילו מקרים משקפיים הם הפתרון?
הבסיס לקביעת דרך הטיפול המיטבית בכל מקרה הוא כמובן אבחון מקצועי. לשם כך יש להגיע אל אופטומטריסט/ית, רצוי כמובן בעל/ת ניסיון רב ובפרט בכל הנוגע לקרטוקונוס, ולעבור בדיקה שנקראת מיפוי קרנית. בהתאם לעובייה של הקרנית בכל עין ולפרמטרים נוספים נקבעת מידת החומרה של המחלה – קלה, חמורה, מתקדמת או קרטוקונוס אבנורמלי.
במקרים הקלים משקפיים עשויים להוות פתרון אפקטיבי. אם המחלה הופכת חמורה יותר, ישנו צורך במעבר לדרכי טיפול אחרות.
עדשות מגע – בהתאמה מיוחדת לקרטוקונוס
דרך טיפול בסיסית נוספת בקרטוקונוס – מחלה שבמרבית המקרים מתפתחת אצל אנשים צעירים (בין גיל 15 ל-35) – היא עדשות מגע. באופן טבעי לא כל עדשות מגע מתקנות את הליקויים שיוצרת המחלה (ראייה מטושטשת לרוחק, הופעת הילה סביב מקורות אור ואלמנטים בוהקים, היווצרותם של כתמים במקומות שונים בשדה הראייה ועוד). לעתים ניתן להשתמש בעדשות מגע רכות, אבל בדרך כלל ישנו צורך בעדשות מגע קשות – בכל מקרה חשוב מאוד להתאים את העדשות באופן מדויק למצבן של הקרניות ולמבנה העיניים של המטופל, ואת ההתאמה המקצועית המלאה מבצעים אופטומטריסטים.
מהו טיפול קרוס לינקינג?
אחד הטיפולים החדשניים בקרטוקונוס נקרא קרוס לינקינג (Crosslinking). טיפול זה מיועד לחזק את סיבי הקולגן שמרכיבים את הקרנית, ועדיין לא הצטבר מספיק מידע כדי לדעת האם היא אכן יעילה – אבל מחקרים ראשוניים שנערכו באיטליה ובגרמניה מספקים סיבה טובה לאופטימיות: לפי המחקרים הטיפול החדש בלם את החמרת הקרטוקונוס ובחלק מהמקרים אף הוביל לשיפור המצב. חיזוק סיבי הקולגן מבוסס על קרינה אולטרא-סגולה (UVA ועל טיפות של ויטמין B2 (ריבופלבין), כשהקרינה גורמת לריבופלבין להצליב את סיבי הקולגן ובכך לחזק אותם. הטיפול עשוי להיות אפקטיבי בשלבים הראשונים של המחלה, ולמנוע את הצורך בניתוח (כלומר מאפשרת לחולים ליהנות מראייה תקינה בעזרת משקפיים או עדשות מגע.
השתלת טבעות בלייזר
דרך טיפול נוספת בקרטוקונוס היא השתלה של טבעות על-מנת לייצב את הקרנית. השתלת הטבעות, שעשויות פלסטיק שקוף, מתבצעת באמצעות לייזר וחשוב לדעת שמדובר בתהליך הפיך, כלומר ניתן להסיר את הטבעות במידת הצורך. את הטבעות משתילים בהיקף כל קרנית כך שמרכזה, אזור שהוא חיוני לחדות הראייה, לא ייפגע ולא ישתנה. ההליך כולו אורך כרבע שעה, והוא מתבצע בשתי העיניים – בהפרש של כמה ימים. גם טיפול זה, בדומה לקרוס לינקינג, אפקטיבי בשלביה הראשונים של המחלה.
היתרונות והחסרונות של השתלת קרנית
הסטטיסטיקה המקובלת היא שבין חמישית לרבע מהסובלים מקרטוקונוס יגיעו בסופו של דבר לחדר ניתוח על-מנת לעבור השתלת קרנית. במיוחד נדרש ניתוח כשישנן צלקות על הקרנית או כשהיא נהיית דקה מאוד. ישנם שני סוגים של ניתוחים לטיפול בקרטוקונוס: השתלה של כל הקרנית או השתלה של 3 שכבות בלבד מתוך הקרנית. ההליך השני נקרא DALK (ראשי תיבות של הביטוי השתלת קרנית שכבתית קדמית, באנגלית כמובן) והוא מתאפיין ברמת סיכון נמוכה ביותר בזכות העובדה שמשתילים רק את הסטרומה, את האפיתליום ואת שכבת באומן. לאחר ניתוח נדרשת כשנה עד שהקרנית המושתלת מתפקדת באופן מיטבי. לעתים גם אחרי הניתוח המטופלים זקוקים לעדשות מגע, ובמקרים אלה חשובה במיוחד ההתאמה המקצועית של העדשות ע"י אופטומטריסט/ית עתירי ניסיון.
עוד על קרטוקונוס תוכלו לקרוא בקישור הבא:
