הצריכה והייצור מבוססים על משאבי טבע מהסביבה שעוברים תהליכי מיצוי, עיבוד וייצור לטובת המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים.
בחירה בקריירה בתחום איכות הסביבה מציעה לכם להצטרף לקבוצת המומחים שלקחה על עצמה את המטרה להגן על הסביבה ומשאבי כדור הארץ ולהתמודד עם האתגרים הסביבתיים המורכבים המאיימים עלינו ועל הדורות הבאים.
מצב משאבי הטבע בעולם
משאבי הטבע המשמשים אותנו, כוללים:
- מתכות ומינרלים המשמשים לייצור מוצרים, כמו פלדה למבנים, אלומיניום לכלי הרכב, נחושת למוצרי חשמל ואלמנטים נדירים אחרים המשמשים את תעשיית האלקטרוניקה.
- החקלאות המייצרת את המזון והמשקאות, והבגדים שאנחנו לובשים, תלויים במשאבי הטבע, כולל שטחי קרקע, אדמה, מים ושירותים שמספקות מערכות אקולוגיות (למשל, האבקה).
- שירותים שאמנם לא מייצרים מוצרים פיזיים (כמו חינוך, פיננסים, בריאות וטלקומוניקציה), אבל מסתמכים על תשתיות, טכנולוגיה ואנרגיה המוקמות ומופעלות באמצעות משאבי הטבע.
העלייה הגלובלית של כמויות החומרים המשמשים את הייצור והצריכה, והקצב המוגבר של מיצוי החומרים בעולם, גוברים על הצמיחה באוכלוסייה והצמיחה הכלכלית. זה מתבטא בשימוש ביותר חומרים בפחות יעילות.
על ההשפעות הסביבתיות
ההערכה היא שאם נמשיך ב׳עסקים כרגיל׳, הפקת המשאבים העולמית עד שנת 2060 תגדל ב-110%.
הצריכה והייצור גורמות לא רק לדילול משאבי הטבע, אלא גם להשפעות סביבתיות. וזאת בגלל מיצוי, עיבוד, ייצור, צריכה וסילוק פסולת – במהלך מחזור החיים של המוצר או השרות – הנעשים בשיטות לא בנות קיימא. מצב זה מניע שלושה משברים עולמיים המאתגרים אותנו היום: שינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי וזיהום.
- שינויי אקלים
שינויי האקלים נגרמים בעיקר משריפת דלקים מאובנים לייצור אנרגיה להנעת הפעילות הכלכלית. אנרגיה זו משמשת להפעלת מכונות בחקלאות ובתעשייה, לעיבוד ולייצור מוצרים, להובלת מוצרים במשאיות, בספינות ובמטוסים, ליצירת אנרגיה הקשורה לצריכת מוצרים ושירותים, ולסילוק וטיפול בפסולת שנותרה מהייצור והצריכה.
בנוסף, תהליכי המיצוי וההפקה של חומרים מסוימים, כמו גם החקלאות וייצור המזון גורמים לשחרור גזי חממה, שגם הם משפיעים על שינויי אקלים. החקלאות, המשתמשת בקרקע לגידולים ולרעיית בקר, נעזרת בדשנים המכילים חנקן ומגדלת בעלי חיים המפרישים מתאן, ובכך מגבירה את כמות ה-CO2 באטמוספרה, כמות שניתן היה ללכוד ולאגור אילו בקרקעות היו צומחים עצים וצמחים שונים.
- אובדן המגוון הביולוגי
פינוי הקרקע לצרכי חקלאות, ייצור וצריכה, מסלק את העצים והצמחייה הטבעיים, והורס את המגוון הביולוגי החי בקרקעות אלה. פינוי קרקעות פוגע בבתי הגידול של בעלי חיים וחרקים וגורם לאובדן המגוון הביולוגי ובסופו של דבר פוגע קשות במערכות תומכות חיים – מזון, מים ואוויר – שבהם תלויים כל היצורים החיים על פני כדור הארץ.
- זיהום
ייצור וצריכה שאינם בני קיימא יוצרים כמויות אדירות של זיהום. זיהום זה פוגע גם הוא במערכות המזון המים והאוויר התומכים בחיים על פני האדמה, כמו גם בבריאות האדם והסביבה.
זיהום לא מתרחש רק בשלב האחרון של חיי המוצר או השירות (הנערמים כפסולת), אלא בכול אחד משלבי שרשרת הפקת המשאבים, העיבוד, הייצור, ההפצה והצריכה של המוצר והשירות. זיהום זה פוגע בחיים הן באוקיינוסים והן ביבשה.
ואם בכך לא די, ההשלכות של ההשפעות הסביבתיות הללו, שנוצרו על ידי הצריכה והייצור, מתבטאות גם בהפחתת הכמות והאיכות של משאבי הטבע הזמינים לנו היום. למשל, שימוש לא בר קיימא בדשנים בחקלאות מפחית את איכות האדמה והמים הדרושים לחקלאות ולדיג גם בשנים הבאות.
בנוסף, שלוש ההשפעות הסביבתיות שתוארו למעלה קשורות זו בזו ומשפיעות אחת על השנייה. וכך, הזיהום תורם לשינויי אקלים, ושינויי האקלים והזיהום מחמירים את אובדן המגוון הביולוגי.
* המאמר נכתב בשיתוף האתר https://sustainabilitystudies.net/
