ערן הלרפוסט מצמרר ומרגש שכתבה תושבת העיר דורית אברהם התפרסם הבוקר ברשתות החברתיות ואולי בעקבותיו סוף סוף יורגש השינוי בהתייחסות הרשויות והאזרחים עצמם למכת המדינה הזו, מכונת ההרג, הנקראת "קורקינטים חשמליים".
"בוקר רע, שמי דורית אברהם, מרמת גן. הבוקר עולמי חרב. בני הבכור, רועי, הלך לעולמו לאחר שנפגע מרכב בזמן שרכב על קורקינט חשמלי. הפגיעה הייתה ביום שבת לפנות בוקר, חמישה ימים הטלטלנו בין החיים ומוות ביחידה לטיפול נמרץ כללי ואתמול נקבע מותו. בדקות אלו בזמן שאתם קוראים את הפוסט גופו נמצא בחדר ניתוח כדי לתרום את איבריו להצלת אחרים."
בהמשך כתבה: "אני קוראת לכל מי ששומע אותי, שימו לקורקינטים החשמליים האלו סוף. אני כמה ימים באיכילוב ושומעת רק על עוד טרגדיות ואסונות כמו שקרה לנו ועל מה? על מה הלך לי הילד אני זועקת הבוקר? זה מרתיח לי את הדם שהכניסו את הכלי הארור הזה כמו ברווזים במטווח כשהם חשופים לפגיעות על הכביש, אין חובה וגישה לקסדות, אפוד זוהר ואורות. המינימום של המינימום. אל תעצמו עיניים כי המחיר שאני משלמת היום לא צריכה אף אמא לעבור."
את הפוסט הכואב חתמה במילים הבאות: "הבוקר אנחנו יוצאים אחרי שבוע מאיכילוב למסע לוויה, שבעה ואחר כך החיים בלי רועי. לא יודעת איך אשרוד ולאן ילכו חיי, אני רק יודעת היום שאני זועקת זעקה של אמא ומתחננת: עצרו את הקורקינטים החשמליים!!!"
