לחג הפסח יש שמות רבים
חג הפסח הוא החג שמתקשט בשמות הרבים ביותר מבין שאר מועדי ישראל.
שמו העיקרי, "חג הפסח", ניתן לו בעקבות מכת הבכורות, שהיא המכה האחרונה מבין עשר מכות מצרים, ובה מתו כל הבכורים במצרים. מסופר שה' פסח על בתי היהודים, וכך הבנים הבכורים היהודיים נותרו ללא פגע.
שמו הנוסף הוא "חג החירות", זאת משום שבחג זה יצאו בני ישראל מעבדות לחירות. בני ישראל היו משועבדים למצרים והועבדו בפרך במשך כמה מאות שנים. לבסוף ביציאת מצרים ה' גאל את בני ישראל והם הפכו לבני חורין.
גם "חג המצות" הוא שם פופולרי לחג הפסח. שם זה מגיע בעקבות המצות שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים. בני ישראל אפו לחם כדי שישמש להם במסעם בצאתם ממצרים, אך מפני החיפזון הרב שבו עזבו את מצרים, הלחם לא הספיק לתפוח, וכינו אותו "מצה".
השם "חג האביב" ניתן לפסח משום שהחג חל בפתחו של חודש האביב, דהיינו חודש ניסן, בו מתחילה עונת האביב, והכל צומח ופורח.
פסח הוא אחד משלושת הרגלים
כאשר בית המקדש היה קיים בירושלים, עם ישראל היה עולה אליו לרגל כשלוש פעמים בשנה לפחות. מועדי העלייה לרגל הוגדרו בשם "שלושת הרגלים", רגלים מלשון רגל, והמועדים הללו הם חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.
מאפיינים נוספים של שלושת הרגלים, הם שלפי התורה, ישנה מצווה לחגוג את החגים הללו ולהיות שמחים בהם. בנוסף, בעת העלייה לרגל, היו בני ישראל מקריבים קורבנות על המזבח שבבית המקדש.
אם תחשבו על זה, חגים רבים בלוח השנה שלנו אינם מצווים עלינו מהתורה, או שהם התפתחו בשלב מאוחר יותר ונקבעו על ידי אנשים אחרים. חגים כמו חג הפורים, יום העצמאות ול"ג בעומר אינם מצווים עלינו בתורה, מכיוון שהם מציינים אירועים שהתרחשו לאחר מכן.
מנהג לקרוא בפסח תיקון הכללי
התיקון הכללי הוא קובץ שריכז רבי נחמן מברסלב, ומטרתו היא "תיקון פגם הברית", כלומר, תיקון כללי של האדם ובפרט של יצר הרע החבוי בו. התיקון הכללי מורכב מעשרה פרקי תהילים נבחרים, הלקוחים מתוך מאה וחמישים פרקי התהילים הקיימים בתנ"ך.
לאחר שרבי נחמן מברסלב פרסם את התיקון הכללי שיצר, חסידי ברסלב היו אומרים אותו מדי יום, עד שהפך התיקון הכללי לחלק בלתי נפרד מחסידות ברסלב, והוא החל להתפתח ולהתפרסם גם בקרב שאר האוכלוסייה. בנוסף, יש הנוהגים לקרוא את התיקון הכללי לקראת הפסח.
