תושב רמת גן לשעבר, ד"ר סעדיה רחמים בעל המרפאה הנוסטלגית בביאליק 60 בעיר יצא לפנסיה בחודש האחרון. סיפורו של רופא המשפחה שטיפל באלפי מטופלים ב-50 שנות פעילות.
בחודש ינואר האחרון, לאחר שבוע עמוס מטופלים ובעיות רפואיות מורכבות ושגרתיות סיים את דרכו במרפאה המיתולוגית ברחוב ביאליק 60 ברמת גן, ד"ר רחמים. רופא המשפחה המוכר באיזור שטיפל באלפי חולים מאז שפתח את המרפאה העצמאית הראשונה לפני למעלה מ-40 שנה, ברחוב נורדאו 4 בעיר שלאחר מכן עברה לרחוב ביאליק 60 ושם נשארה עד היום.
את המרפאה פקדו כל חודש למעלה מ-1,000 חולים בגילאים שונים שהגיעו בעיקר מרמת גן אך לא רק, שמו של ד"ר רחמים כרופא מומחה הלך לפניו וסחף מטופלים מכל הארץ. לפני כחודש יצא לפנסיה וסיים את דרכו כרופא המיתולוגי של הרחוב. נפגשנו עימו על מנת לשמוע קצת על העבודה מול המטופלים בעיר.
עלה מעיראק, למד רפואה באיטליה ות"א ותקע יתד ברמת גן
ד"ר רחמים עלה לארץ מעיראק בשנת 1951 יחד עם משפחתו כשהיה בן 7. הוריו קבעו את ביתם ברמת גן ושם הוא בילה את שנות ילדותו ובכרותו, למד בביה"ס המנחיל ובתיכון אוהל שם.
"התחלתי את דרכי לפני למעלה מ-50 שנה, לאחר שחזרתי מלימודי הרפואה באיטליה וסיימתי את הלימודים באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1972 התחלתי לעבוד כסטאז'ר בתל השומר ולאחר מכן השלמתי 6 שנות התמחות בפנימית בבתי החולים ברזילי באשקלון, בתל השומר ובבילינסון, לאחר כל אלו קיבלת את התואר מומחה ברפואה פנימית. בשנת 1978 פתחתי את המרפאה העצמאית ברחוב נורדאו 4 ברמת גן".
"תחילת הדרך היה מאתגרת, בשלושת החודשים הראשונים המרפאה הייתה כמעט שוממת, מטופלים בודדים הגיעו. לאחר מכן אנשים התחילו להגיע וזה התרומם, עבדתי עם קופות החולים כללית מכבי ומאוחדת והתחילו להגיע מטופלים מכל הארץ".
"בשנת 1990, עברנו למרפאה ברחוב ביאליק 60 ושם נשארנו עד הפרישה- 30 שנה. לפני 25 שנים הצטרפה אלי אסתר אשתי שהייתה יד ימיני והמזכירה הרפואית של המרפאה. קהל המטופלים אוהב אותה מאוד ועדיין מתקשר אליה לדרוש בשלומינו. היא הייתה אהובה על המטופלים ותמיד עזרה לכולם".
"בכלל תכננתי להיות מורה"
ולחשוב שכמעט פספסנו אותו כרופא. עוד לפני לימודי הרפואה, ד"ר רחמים כמעט הפך להיות מורה לכימיה במקום רופא – לאחר שבאוניברסיטת ירושלים שאליה נרשם התמלא המקום, החליט להירשם ללימודי הוראה בטכניון.
"שלושה שבועות לפני תחילת הלימודים, חבר סיפר לי על האפשרות ללמוד רפואה באיטליה, הייתי המום איך אלמד באיטליה? אני לא דובר איטלקית ואין לי מספיק כסף לנסוע. הוא אמר לי שהרבה ישראלים לומדים שם ותומכים אחד בשני ואפשר גם לקבל מלגות. תוך שלושה שבועות נרשמתי. למדתי קצת איטלקית, נסעתי לאיטליה והתחלתי ללמוד. ממשלת איטליה העניקה לי מלגת תלמיד מצטיין על שלושת שנות הלימודים במדינה".
אשתו אסתר מוסיפה: "ד"ר רחמים כמעט פספס את הייעוד שלו, אבל הדברים הסתדרו והוא הגיע לאן שהגיע לאחר הרבה שנות לימודים ועבודה מאומצת. לא סתם הגיעו אלינו מטופלים מכל הארץ – רמת גן, תל אביב, פתח תקווה, גבעת שמואל, שוהם ואפילו מטופלת מסורה שהייתה מגיעה מאילת, אנשים היו מאוד מתרשמים מהדיאגנוזה שלו והיו סומכים על דעתו".
"נוצר מצב שהייתי מטפל בשלושה דורות – ההורים היו מטופלים, לאחר מכן הילדים התחתנו והביאו ילדים וטיפלתי גם בנכדים".
ד"ר רחמים תמיד קיבל את המטופלים בחיוך ומאור עיניים, בביטחון וברוגע היה משרה על המטופלים שהגיעו בלחץ והיו יוצאים בשלווה. "שני הדברים שעמדו לנגד עיני בתור רופא עצמאי הם אמפתיות ורפואה מתקדמת, לכן תמיד קיבלתי את המטופלים באמפתיה ובהקשבה והייתי עם האצבע על הדופק בעולם הרפואה, לא לפספס אף חידוש ולתת לחולים את הרפואה הכי מתקדמת, וזה גם חזר אלי בצורת אמון ותחושה משפחתית ששרתה במרפאה".
אחד המקרים המיוחדים שהוא מספר עליהם הוא על מטופל ניצול שואה: "המטופל היה המורה שלי בבי"ס המנחיל ברמת גן. סבל ממחלות רבות וקשות אבל עם אהבה וטיפול מסור הוא הגיע לגיל 96 והוא עדיין איתנו ומתפקד".
"זוהי רק דוגמא אחת מבין מאות חולים שטיפלתי בהם לאורך השנים, יש לנו קלסרים מלאי מכתבי תודה ממטופלים, זה מאוד מחמם את הלב".
לסיכום לאחר למעלה מ-50 שנות פעילות כרופא מתוכם 40 שנות פעילות במרפאה העצמאית ברמת גן ד"ר רחמים יוצא לגמלאות ומתחיל דרך חדשה: "אני רוצה להודות מקרב לב לאלפי המטופלים שלנו שפקדו את המרפאה באופן חודשי, ומאחל לכולם בריאות איתנה. אני יוצא לדרך חדשה לספק את סקרנותי בנושאי מדע והיסטוריה".
