פעילות הלבנת הון היא פעילות שמטרתה להסתיר ולהטמיע רכוש שהופק בפשיעה בתוך רכוש אחר, חוקי, במטרה להסתיר את המקור הלא חוקי של הרכוש. לא פעם הלבנת הון מבוצעת על ידי הטמעה של רכוש שמקורו בעבירה במערכת הפיננסית הלגיטימית. קל יותר לבצע עסקאות בהיקף משמעותי כאשר הכספים מופקדים ונמשכים ממקורות לגיטימיים כגון: מניות, פוליסות ביטוח, חשבונות בנק ועוד. כך בעצם מוחזקים רווחים אשר מופקים מפעילות עבריינית במקום בטוח, כך ניתן להסתיר באמצעות רישומים כוזבים את הבעלות ברווח.
כיצד החוק מתמודד עם הלבנת הון?
החוק אימץ את הסטנדרטיים הבינלאומיים בנושא המדובר והוא כולל מספר היבטים: ראשית כל, החוק מגדיר איסור של הלבנת הון. שנית, החוק קובע הוראות חילוק לטובת המדינה על רווחים שמקורם בפשיעה, שלישית, החוק רותם את הסקטור הפיננסי למאבק בתופעה רביעית, החוק קובע חובת דיווח על כל הכנסה והוצאה של מזומנים והתחליפים שלהם לישראל ומישראל וחמישית החוק מקים מאגר מודיעיני בניהול הרשות לאיסור הלבנת הון.
מהן עבירות הלבנת הון על פי החוק?
החוק קובע כמה עבירות של איסור הלבנת הון כאשר העבירה הראשונה קובעת איסור לעשיית פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, כאשר המטרה של הפעולה היא להסוות את המקור הפלילי. עבירה זו חלה על פעילות שהתכלית שלה היא להסתיר את מקור הרכוש שהושג בפשיעה. העבירה השנייה קובעת איסור עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה. העברה השלישית קובעת איסור עשיית פעולה ברכוש שמטרתו היא למנוע דיווח.
מהי הרשות לאיסור הלבנת הון?
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה כגוף מודיעיני אדמיניסטרטיבי במשרד המשפטים והיא אמונה על איסוף מידע, עיבוד המידע וניתוח המידע. הרשות לא מהווה יחידה חוקרת וכן אין לה סמכויות חקירה עצמאיות. כאשר מתעורר חשד כלשהו מעבירה הרשות את החומר הרלוונטי לרשויות האכיפה.
כמו כן, הרשות לאיסור הלבנת הון מנהלת מאגר מידע הכולל נתונים רבים שהמקור שלהם בעיקר בחובת הדיווח אשר הוטלו על הגופים הפיננסיים ובכללם בנקים, חברות וסוכני ביטוח, חברי בורסה, מנהלי תיקים, קופות גמל, חלפנים ובנק הדואר. בנוסף, מוזרם למאגר המידע של הרשות מידע ממקורות נוספים כגון: השב"כ, המשטרה ורשויות מסוגה בחו"ל. הרשות מעבדת ומנתחת את המידע והוא מסייע לאיתור עבירות הלבנת הון.
למי מותר לקבל מידע מאגר?
בשל רגישות המידע ובשל העובדה שהוא הושג תוך פגיעה בפרטיות ובעיקר לנוכח העובדה שבחלק מהמקרים המידע שבמאגר הוא מידע שנוגע לפעילות פיננסית לגיטימית של הציבור, קבע המחוקק כי הרשות רשאית להעביר את המידע למספר גופים בלבד: למשטרת ישראל, לשירות בטחון הכללי או לרשות מסוגה במדינה אחרת וזאת אך ורק אם המידע נדרש לצורך שתי מטרות בלבד: האחת לצורך ביצוע החוק בעצמו, בכדי להיאבק בעבירות הלבנת ההון והשנייה כדי למנוע פעילות של ארגוני טרור ופגיעה בביטחון המדינה.
עבור עבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה וכן עבירות נוספות, חשוב מאוד לבחור עורך דין צווארון לבן מקצועי ומנוסה בתחום, אשר ידע לייצג כל צד העומד על הפרק בצורה הטובה ביותר. מכיוון שמדובר על עבירות חמורות עם לא מעט פרטים בצידן, לא כדאי להתפשר על עורך דין.
